נעים מאוד! אני מיכל מור, תושבת חריש , גרושה ואם לעומרי ויונתן ובזוגיות (פרק ב’) עם אופיר, אבא לכרמל ועלמא, גם הוא תושב חריש.
כמגשרת, אני מסייעת להביא את הצדדים ליישוב סכסוכים, אם בין אנשים וגופים, ואם בין בני זוג שנישואיהם מגיעים לקיצם, ומבינים את החשיבות שבשמירה על המשפחה והילדים גם כשמתגרשים.
אני בעצמי התגרשתי באמצעות תהליך גישור. אין לי ספק שבחרתי נכון וחסכתי מילדי, ממני ומבן הזוג שממנו נפרדתי מסכת ארוכה ומפרכת, יקרה מאוד והכי חשוב – חסכתי המון כאב, שגם ככה נוכח בתהליך פרידה, מעצם היותו כזה.
כאשר פניתי לגישור ידעתי שכך עלי לפעול. לאחר התהליך אני יודעת שגישור זו הדרך היחידה והטובה ביותר לסיים מערכת יחסים, על כל המורכבויות שבה, במהירות יחסית, בשמירה על הכבוד של כל אחד מהצדדים, בעלות נמוכה והוגנת, בשליטה מלאה על התהליך על ידי בני הזוג, מבלי להיגרר למאבקים כוחניים, כואבים ומטלטלים, שזוגות רבים מוצאים עצמם נמצאים בהם גם בלי שהתכוונו להגיע אליהם, ומבלי לפגוע בילדים שעדים לכל המתרחש, אם נרצה או לא.
אז מה קורה בעצם בגישור?
ראשית, זהו התהליך שמטרתו ליישב סכסוך, לסיים קשר זוגי, להגיע להסכמים שהכי מתאימים למשפחה הייחודית של כל אחד, באופן הכי אנושי ומכבד, וזהו תהליך אליו נכנסים בני הזוג בהסכמה. ההסכמה קריטית להצלחת התהליך, ואם אחד מבני הזוג מעוניין לפנות לערכאה משפטית – לא ניתן לקיים גישור, אלא אם משתכנע למצות את תהליך הגישור, שלאחריו תמיד ניתן לפנות הלאה, אבל להיפך יהיה קשה מאוד.
אל רגע החתימה על הסכם הגירושין, מגיעים בני הזוג לאחר מס’ פגישות משתנה (תלוי צרכים), בהן מתבררים הצרכים המשפחתיים, צרכיהם של הילדים, צרכיהם של הזוג הנפרד, במטרה לקיים ביום שלאחר הגירושין שני בתים בריאים עבור הילדים. את הפגישות מקיימים ביחד ולחוד, ותוכנן נשמר בדיסקרטיות מלאה!
מטרת העל של תהליך הגישור היא הגעה להסכם כולל, המסדיר את כל המחלוקות הקיימות בין בני הזוג, בהסכמת שני הצדדים, ובהובלת המגשר. בחדר הגישור אנחנו לא עוסקים באשמה, בניתוח האירועים הקודמים להחלטה להתגרש. אנחנו עוסקים ב-איך תיראה המשפחה החדשה, איך ייראו החיים שאחרי הגירושין מבחינת ימי השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, עוסקים בשאלת מימון הילדים, וכן בנושא הרכושי – חלוקת הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ובמציאת פתרונות פרקטיים ומוסכמים לבעיות ונושאים שעולים בתהליך, ומשתדלים לענות על נושאים עתידיים בעזרת מנגנון מוסכם שיופעל במידת הצורך.
בפגישות הגישור אנחנו שמים לנגד עיננו את טובתם של הילדים, וכנגזרת מכך – את יכולתם של שני בני הזוג לספק לילדים את צרכיהם באופן המיטבי, בשני הבתים שנוצרים לאחר פיצול הבית בו גרה המשפחה יחד.
אפשר לומר בהכללה, שזהו התהליך היחיד שרואה קודם כל את טובתם של הילדים בתהליך הפרידה ולאחריה.
בערכאות משפטיות הובלת התהליך או למעשה, המאבק, נעשה על ידי עורכי דין המייצגים את הצדדים, ההחלטות נקבעות על ידי שופטים שלא מכירים את המשפחה, הילדים וצרכיהם, ובמקרים רבים האגו והרצון לנצח נוכחים יותר מהצורך לשמור על בריאותם הנפשית והפיזית והיכולת להתקיים בכבוד של כל בני המשפחה.
כמגשרת אני מחויבת לשמור על ניטרליות ואובייקטיביות בתהליך, דיסקרטיות מלאה ומספקת סביבה נעימה המאפשרת שיח פתוח ואמיתי, מבלי לחשוש לומר דברים שאולי יפגעו במי מהצדדים בהמשך. הנאמר בחדר הגישור הינו חסוי לחלוטין ולא יכול לשמש אף צד בבית המשפט, ולפיכך מתאפשרת פתיחות מלאה. את הפגישות מתאמים בשעות ומועדים הנוחים לבני הזוג, ובקצב המתאים להם.
אני מאמינה שאפשר להתגרש בלי לפצוע ולהיפצע. אפשר להתגרש ועדיין לשמור על הילדים בריאים ושמחים, אפשר להתגרש ועדיין להישאר משפחה. אחרת. כזו שמנוהלת בשני בתים, ששומרת על כבודם של ההורים ובריאותם של הילדים, בהסכמות ובאחריות.
