“אני לא רוצה את הזוגיות הזו יותר, היא נגמרה, לא יכולה עוד את החיים איתו”.
“אני לא רוצה לפגוע בה, אבל לא מסוגל להמשיך עוד את ההצגה, רוצה לסיים את זה יפה”
“חשבתי להמתין שהילדים יגדלו, אבל אני חיה בסבל, מה יהיה על הילדים עכשיו?”
“לא יודע איך עושים את הצעד הראשון, פוחד לפתוח במלחמה”
אלו סוג המשפטים שאני שומעת מבני זוג שפונים אלי אחרי שקיבלו החלטה להתגרש. לא רוצים יותר, לא יכולים יותר, מרגישים שהאהבה נגמרה, שאין להם מה לתת שם יותר. לא יודעים איך מתחילים, לאן לפנות, אם לפחות תיק ברבנות או בבית משפט לענייני משפחה, אם לקחת עו”ד, כמה זה יעלה, איך נשלם את זה? מה יישאר בסוף, ואיך כל התהליך הזה יסתיים?
את המשפטים האלו ודומים אני שומעת מזוגות שחיו חיים זוגיים, משפחתיים נורמטיביים, חיי שגרה שנשחקו, או שכבר אינם מספקים עוד. לא אירע שום אירוע חריג שהביא אותם ללבטים האלו, אלא החיים עצמם. הדינמיקה היום-יומית בה הם חיים. המתחים שנוצרים בין אנשים שהשתנו עם השנים, שני אנשים שפעם אהבו מאוד, חלמו יחד משפחה, הקימו אותה, והתרחקו מהחלום ואחד מהשנייה.
רבים האנשים ש”מתנהלים” בתוך חיי המשפחה, חלקם מנהלים גם מערכות יחסים מקבילות כיוון שלא מסופקים ממערכת היחסים בתוך חיי הנישואין. חלקם לא ממהרים לחזור הביתה מהעבודה כי אין להם את היכולת והרצון להתמודד עם האוירה בבית מתוך הריחוק שנוצר בינם לבין בני זוגם. חלק מבני הזוג “נוכחים-נפקדים”, וחלקם מנסים “להציל”, “לשמור על הבית”, אבל מרגישים שאין להם פרטנר לשינוי המציאות המורכבת.
מה שמשותף לבני הזוג הרבים שמשוחחים איתי הוא הרצון לשמור על יחסים תקינים, חלקם מעוניינים גם לשמור על יחסים חבריים עם בני הזוג אותם מעוניינים לעזוב.
כולם (!) לא רוצים לפגוע בילדים, קשה להם לפרק את הבית ואת נפשם הרכה, ולא רוצים לפגוע בבני הזוג שסך הכל רוצים בטובתם, רוצים לראות אותם מאושרים, אבל גם לא רוצים לוותר על האושר שלהם. רוצים לחיות חיים טובים ומלאים, וחוששים מההשלכות, ומהלא-נודע.
המושג “פירוק הבית” הוא מושג מאוד קשה, ומכיל בתוכו המון רגשות אשם על הצעד האקטיבי שיובל לשם, בעוד ישנן משפחות וילדים בתוכן, שכבר היום לא מספקות תשתית רגשית טובה עבור ילדיהם, כיוון שהמשפחה שלכאורה מאוחדת תחת אותה קורת גג, כבר מזמן אינה מאוחדת מצד מערכת היחסים ההורית בה, וה”מודלינג” שמסופק לילדים במשפחה הוא של “שלום קר” במקרה הטוב, או מאבקים סמויים / גלויים במקרה הפחות טוב.
מגיע לכולם להיות מאושרים, מסופקים ממערכות יחסים מיטיבות. גם לנו ההורים, וגם לילדים שלנו.
אנחנו יצורים דינאמיים, משתנים, מתפתחים. מה שעבד לנו בעבר, לא בטוח שמתאים היום, וכך בדיוק גם בני הזוג שלנו. אבל זה לא אומר שאין תשתית שניתן לעבוד איתה, והתשתית היא היכולת הקדומה שלנו לשיח, שכנראה השתנתה, או תפיסת היכולת של הצד שמולנו השתנתה, אבל היתה שם פעם, גם אם ממש מזמן. גם הרצון המשותף לחיים בריאים ושמחים של הילדים שלנו נשאר אותו רצון, כמו גם החלומות שלנו עבור ילדינו. במקרים רבים גם ההערכה ההדדית נשארה, ונשמעים משפטים כמו ” היא האמא הכי טובה שיכולתי לחלום עבור הילדים שלי”, או “הוא איש טוב, הגון וחכם, אוהב את המשפחה ויעשה הכל עבורה”. אלו משפטים שמשקפים את הקרקע הפורייה שאיתה ניתן לעבוד. אבל לעיתים קרובות התשתית לא מספיקה. הטעויות שעשויים לעשות עלולות לפגוע בתשתית הזו, באמון ההדדי ששורר בין בני הזוג, ובן רגע כל הרגשות החיוביים שנותרו ביניהם, עלולות להפוך לדריכות והכנה לקרב, שאף אחד מהם לא ציפה להיות בו. זהו קרב שנראה כפוי, אבל בהחלט ניתן להימנע ממנו, מהתוצאות האיומות שייצר. ההסלמה המהירה והתלולה נגרמת לעיתים קרובות בשל חוסר הידע של רוב בני הזוג לגבי הנתיב שנכון ללכת בו, וכמובן לגבי האופן בו הדברים יתקבלו על ידי הצד השני, רמת הפגיעה בהם, והתגובה האמוציונלית שתגיע באופן מאוד טבעי ולעיתים קרובות גם באופן לא צפוי ולא תואם לאופי של בני הזוג שחשבו שמכירים כל כך טוב, אפילו הכי טוב מכולם.
כדי להימנע מהסלמה, חשוב להיעזר באנשי מקצוע, גם כשחושבים שיודעים לנהל את התהליך לבד.
אנשי מקצוע יכולים ללוות כל אחד מבני הזוג שחוששים מהצעד הראשון, איך לעשות אותו נכון, איך להתנהל בתקופה הזו, להבין מהן האפשרויות, מהן המטרות וכיצד להשיג אותן מבלי לעשות טעויות שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להחזיר את האמון לאחר שהרכבת יצאה מהתחנה.
צריך לוודא שיודעים לאן הרכבת צריכה להגיע, מבינים מה ההשלכות של כל מסלול שתיסע בה, כדי שהיא תישאר על הפסים וחלילה לא תיפול מהם.
כמגשרת בין זוגות אני מלווה גם בני זוג יחידים בתהליך, ומסייעת לזוגות להגיע להסכמות בתהליך גישור משותף, שמביא את המשפחה לחיים אחרים, חדשים, שונים, כזוג הורים גרושים ועדיין משאיר אותם משפחה, גם אם משפחה אחרת, שהשתנתה, או כזה שמביא את בני הזוג להסכמה על דרך שתביא איתה שינוי ומצליחים להחזיר את הזוגיות שלהם למסלול שעובד להם, כניסיון אחרון לפני שהחיים משתנים מקצה לקצה. אל תהיו בזה לבד, פנו לאנשי מקצוע, תיעזרו.
